×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות צ״ה:גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵשֶׁת אִישׁ וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵשֶׁת אִישׁ וּמַאי קָרֵי לַהּ אִיסּוּר קַל שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אֵשֶׁת אִישׁ. וּמָה בִּמְקוֹם הַבָּא עַל אִיסּוּר קַל שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו נֶאֱסָר הָאוֹסֵר הַבָּא עַל אִיסּוּר חָמוּר שֶׁהָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱסָר הָאוֹסְרָהּ. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ אוֹתָהּ שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ אוֹסַרְתָּהּ.: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹסֵל וְכוּ׳.: מַאי קָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אִילֵּימָא דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא דְּאָזֵיל אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ לִמְדִינַת הַיָּם אֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא וְאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא. וקא״לוְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי כִּי הֵיכִי דְּאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא אֵשֶׁת גִּיסוֹ נָמֵי שַׁרְיָא אִי הָכִי כׇּל שֶׁאֵין פּוֹסֵל ע״יעַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין פּוֹסֵל ע״יעַל יְדֵי עַצְמוֹ כֹּל שֶׁאֵין פּוֹסֵל ע״יעַל יְדֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ פּוֹסֵל ע״יעַל יְדֵי אֲחֵרִים מִיבַּעְיָא לֵיהּ. וְאֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא אִשְׁתּוֹ נָמֵי אֲסִירָא הָתִינַח כֹּל שֶׁפּוֹסֵל כֹּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵל מַאי עֲבִידְתֵּיהּ. א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי אַרֵישָׁא נִיסֵּת ע״פעַל פִּי ב״דבֵּית דִּין תֵּצֵא וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן עַל פִּי עֵדִים תֵּצֵא וְחַיֶּיבֶת בְּקׇרְבָּן יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁל ב״דבֵּית דִּין שֶׁפֹּטְרָהּ מִן הַקׇּרְבָּן. וְקָאָמַר ת״קתַּנָּא קַמָּא ל״שלָא שְׁנָא עַל פִּי עֵדִים דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ שַׁרְיָא ול״שוְלָא שְׁנָא ע״פעַל פִּי בֵּית דִּין דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא. וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי עַל פִּי בֵּית דִּין דְּפוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ עַל פִּי עֵדִים דְּאֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר לְעוֹלָם אַסֵּיפָא (הָא דִּנְסֵיב אֵשֶׁת גִּיסוֹ וְהָא דִּנְסֵיב אֲרוּסַת גִּיסוֹ) הָא דְּאָזְלִי אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ הָא דְּאָזְלִי אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ וְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא לָא שְׁנָא אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ וְלָא שְׁנָא אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ אֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא וְאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא. וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ דְּלֵיכָּא לְמֵימַר תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּנִשּׂוּאִין דְּאֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחֵר אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ דְּאִיכָּא לְמֵימַר תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּקִידּוּשִׁין וּפוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אַף פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי וְהָאִתְּמַר יְבָמָה רַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְאָמַר רַב הוּנָא כְּגוֹן שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו וְעָמַד וְנָשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. דְּרַב אָמַר בהֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסוּרָה לַיָּבָם וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְשַׁרְיָא לֵיהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמִמַּאי דְּכִי אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא קָאָמַר גדִּלְמָא אַדְּרַבִּי אַמֵּי קָאָמַר וְאִי נָמֵי אַדְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מִמַּאי דְּאַפּוֹסֵלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כל ימיו. שאם גירשה מותרת. אבל אסור אחות אשה הוא כל ימיה, ואפי׳ גירשה נאסר באחותה. למדינת הים. ושמעו שמת ונשא אחותה, ואחר כך באו. אשת גיסו אסורה. דמחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים. ואשתו שריא. דלא בעיא גיטא מיניה הך אשת גיסו כדפרישנא לעיל. שריא. דהואיל ולא בעיא גיטא כולי עלמ׳ ידעי דאינן נשואין ולא מחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים. אשתו אסירא. פי׳ ר״ש1 דהואיל ואהנו הני נשואין לפסלה לבעלה אהנו נמי להיות חשובה כאשתו לאסור אחותה עליו משום אחות אשה דרבנן. והעיקר דהואיל ואשת גיסו אסורה משום דמחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים, אע״ג דליכא למימר הכא גירש זה ונשא זה, מעתה צריכה הימנו גט כעין אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונאסרה אשתו עליו משום אחות גרושתו. מאי עבידתיה. דאינו פוסל, מאן איירי בה לעיל. שריא. דהא קתני רישא נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ולא בעיא גיטא משיני דקסבר מאי הוה לה למעבד מינס אניסא ולא קנסוה חכמים כדפרישנא לעיל. הילכך הואיל ונשאת בשני עדים ליכא למיגזר היכא דאזלי אשתו וגיסו אטו אשה שהלך בעלה למדינת [הים], דהא התם נמי שריא לבעלה. ולא שנא. אם נשאת אשת גיסו על פי עד אחד. דאשת גיסו אסורה. דאי שרית לה לבעלה אתי למשרי אשה שהלך בעלה למדינת הים ונשאת בעד אחד. ואשתו שריא, דהאי אשת גיסו לא בעיא גיטא מיניה שנאסור אשתו עליו משום אחות גרושתו. וליכא שמא יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט, דהואיל ובאת אשתו כולי עלמא ידעי דאינן נשואין כלל דאחות אשתו נשא. ואמר ליה וכו׳. ולהאי אוקימתא דר׳ אמי ר׳ יוסי נמי כר׳ שמעון סבירא ליה. דפוסל על ידי אחרים. שאם הלך בעלה למדינת הים ונשאת בעד אחד ואחר כך בא, צריכה גט משיני ונאסרה לבעלה, היכא דאזלה אשתו וגיסו למדינת [הים] ושמעו שמתה אשתו בשני עדים וגיסו בעד אחד, ונשא אחות אשתו שהיא אשת גיסו, ואחר כך באו, צריכה הימנו גט משום דמחלפה באשה שהלך בעלה. ואסורה עליו אשתו. ולפי׳ ר״ש דלא מצריך גיטא אמרי׳ דהואיל ואהנו הני נשואין לפסלה על בעלה, דומיא דגירש אשתו ונשאת לאחר, אהנו נמי לאסור אשתו, שנראית כאחות אשתו. או משום קנסא, שלא יהא חוטא נשכר, שהוא יאסר על אחרים והוא ישאר בהיתרו הראשון. לעולם אסופא. דתנן ונשא את אחותה ואחר כך באתה אשתו, מותרת לחזור לו, וכדפרישנא ששמעה שמת בעלה בין בעד אחד בין בשני עדים. כלומ׳ ליכא חלוק באשה שהלך בעלה למדינת [הים] ונשאת ואחר כך בא, בין נשאת בעד אחד או בשני עדים, לעולם צריכה גט משיני ואסורה לשניהם, דלא סבירא ליה כר׳ שמעון. ומאי פוסל ואינו פוסל איכא הכא. הא דאזול אשתו וגיסו הא דאזול ארוסתו וגיסו. אשת גיסו אסירא כדפרישנא, דמחלפה ליה לגבי דידיה באשה שהלך בעלה למדינת הים. דהא לגבי דידיה ליכא שום אסורא אלא משום מחזיר גרושתו כדפרישנא לעיל. ואשתו שריא, דכולי עלמ׳ ידעי דאחות אשתו היא זאת, ואינן נשואין כלל וכדפרישנא לעיל. אשתו וגיסו. שזאת שהלכה עם גיסו כבר נשאה, כולי עלמ׳ ידעי שנשואי שניה אינן כלום ושריא לגיסו, דלא שיך הכא למימר דאמרי גירשה ועכשו מחזירה משניסת, דהא ידעי דלא נשאת לזה, דקלא אית לה למילתא. והכל יודעין דאחות אשתו היא, ואין כאן נשואין כלל ולא בעיא גיטא משיני ושריא לבעלה, ולא מחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים. אבל אם זאת שהלכה עם גיסו לא היתה לו אלא ארוסה ונשא את אחותה נאסרה עליו אשתו, דאמרי אינשי שזו שהלכה היה תנאי בקדושיה ולא נתקים ומפני זה נשא אחותה, ונשואי שניה נשואין גמורין הם ואשתו גמורה היא, שהרי הראשון גרשה, וזו שהלכה היא אחות אשתו. הילכך בעיא גיטא מיניה ונאסרה עליו אשתו משום אחות גרושתו. ולגיסו נאסרה זאת שנשא, דאמרי גירש זה ונשא זה, נומצא זה מחזיר גרושתו משניסת. כר׳ יוסי. קס״ד דאכולה מילתא דר׳ יוסי קאי דהיכא דאזלה אשתו וגיסו, שריא אשת גיסו אגיסו והלה מותר באשתו, דלא מחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים, שהכל יודעין שבעלי אחיות הם וידעי דנשואי טעות הם ולא בעיא גיטא משיני. ואי אזלה ארוסתו וגיסו שניהם אסורים בנשותיהם, הואיל ואיכא למימר תנאי הוה ליה בקמייתא. ולקמיה מפרש מאי הרי היא כאשת איש. שקדש. שאם נשאה תרויהו מודו דמותרת לחזור לו, שהכל יודעין דבטעות נשאת, שאם גירשה ראשון לא היתה נשאת לאחיו. אבל בקדושין איכא למימר תנאה הוה ליה בקדושין, והאי שפיר נסיב, ואי שרית לה לבעלה אמרי זה נושא גרושת אחיו. ליבם. לראשון שהוא עכשו יבם ותצא מזה ומזה. ושמואל. סבר אינה כאשת איש, ושריא לראשון שהוא עכשו יבם, דלא אמרי תנאי היה בקדושין, דמילתא דלא שכיחא היא, אלא אמרי דסהדי אטעינהו. אלמ׳ לית ליה לשמואל דלסקי אינשי אדעתייהו תנאי היה בקידושין, ואפי׳ אזול ארוסתו וגיסו שניהם מותרין בנשותיהם. אדר׳ יצחק. ופוסל דקאמ׳ כי אזלה ארוסתו וגיסו. דלמ׳ אדר׳ אמי קאמ׳. כשנישאת בעד אחד. ולא איירי בתנאה כלל, דאפי׳ באשתו וגיסו פסל, ואע״ג דליכא למיחש לתנאה הואיל ונשאת בעד אחד, משום דמחלפה באשה שהלך בעלה למדינת הים, כדפרישנא נשאת על פי עדים דאינו פוסל באשה אחרת על בעלה ולא בעיא גיטא מיניה, הכא דאזלה אפי׳ ארוסתו וגיסו שניהם מותרים בנשותיהם ולא בעיא גיטא מיניה, דלא חיישי׳ דלימרו תנאי היה בקדושין. והאי דשמואל דמותרת ליבם מיירי שנשאת בשני עדים, ולא קשיא דשמואל אדשמואל כלל. ור״ש2 כתב ודשמואל אדשמואל לא קשיא, דאחות אשה אי קדים אתי גיסו מקמי אשתו דהאי מיתסרא אשת גיסו אגיסו מיד ובעיא גט משיני, דאמרי גירש זה ונשא זה. ואי משום אשתו שהיא אחותה כבר מתה. אבל באשת אחיו מכי חזו דאתא אחיו תו לא אמרי מידי. והראב״ד3 תירץ דאסור אחות אשה לא ידעי ליה כולי עלמא שהיא אחות אשתו, משום הכי גזרי׳ משום אשה אחרת שהלך בעלה. אבל אשת אחיו ידועה היא לכל, וליכא למטעי בה דלימרו גירש זה ונשא זה. נראה שפירשו הא דשמואל אפי׳ בנשאת בעד אחד, ולא ידעתי למה. והעיקר מה שפירשנו דהא דשמואל לאו הלכתא היא.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 ד״ה אלא.
2 ד״ה דלמא.
3 הובא בספר ההשלמה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144